|
תרום לבניית מדינה יהודית
התפקד לליכוד
כאן
הצטרף לפעילות |
|

עדכון מס'
25
יא' שבט תשס"ט (פברואר 5)
חזק את מנהיגות יהודית. נא להפיץ עדכון זה!
|
|
מנהיגות יהודית אמיתית לארץ ישראל
|
|
מנהיגות יהודית
עדכון שבועי
|
|
בשורת החרות |
|
חברים יקרים – ה'
עמכם!
"...ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא..."
(פרשת 'בשלח')
הנה אנו כבר יוצאים ביד רמה משעבוד לגאולה. הציבור האמוני זורם בהמוניו אל הפרצה
שפרצנו בחומה המפרידה בינו לבין כלל ישראל. עכשיו הליכוד הוא ביתו. תם עידן השעבוד למנהיגים שאין יראת ה' בלבבם. והנה – דווקא באותם רגעים נלקחנו
לסיבוב ארוך יותר. לא מקום 20, מקום 36... ושוב אנו מתמודדים עם אהבת השעבוד הסקטוריאלי.
שוב צריכים לשכנע את הציבור הקדוש ביותר – לצאת, למען ה', לצאת משעבוד לגאולה. למה הקב"ה עושה לנו את זה? "כי קרוב הוא". כנראה
שהם עדיין לא מוכנים לפגוש את המציאות. עוד קצת מאמץ ונגיע לשם כמו שצריך.
שבת שלום,
משה פייגלין
|
| יצא המרצע מהשק |
|
"יש לי תחושה שהוא רוצה להיות
ראש ממשלה, אבל בלי המטורפים מהעשירייה הרביעית. הוא היה מעדיף את חברי הכנסת
של קדימה או את העבודה על פניהם"
שלום
ירושלמי מצטט בכיר בליכוד (מועמ לשר) - מעריב יום שלישי השבוע
ובכן יצא המרצע מהשק. מה שידענו
ולא העזנו לומר בפה מלא - מרוח עכשיו על כותרות
העיתונים. ביבי
מעדיף שהקולות ילכו לשמאל, ילכו לימין, ילכו לכל מקום חוץ מאשר לפייגלין. אם
למישהו יש ספק כיצד לבחור, הרי שנתניהו נתן את תשובת המחץ. למי שחושב שנתניהו
יעמוד בראש הממשלה הבאה, האנשים שהוא פוחד מהם יותר מכל לא נמצאים באיחוד הלאומי,
בבית היהודי או בליברמן. אלו "המטורפים מהעשירייה הרביעית" שמסוגלים
לעשות את העבודה. מי שרוצה שמירה על נתניהו צריך להצביע עבורם, צריך להצביע
מח"ל.
להאזנה לראיון עם שלום
ירושלמי ואח"כ עם משה פייגלין בנושא זה, ברדיו ללא הפסקה, 103FM,
לחץ כאן.
|
|
ממה הוא כל כך פוחד? |
כבר בתחילת ה'קמפיין', התברר לכל בר דעת, מימין ומשמאל כאחד, שמדובר בהרבה
יותר מסתם עוד מסע בחירות של אחד המועמדים ברשימת הליכוד. התמודדותי נגעה בשורשיו
החשופים של המשבר הישראלי, היא הציעה מנהיגות חדשה, חשיבה אחרת ופתרון יהודי
אמיתי לחוסר המוצא וסכנת החידלון המאיימת על המדינה. ה"אליטה" שהביאה
את ישראל למצבה הנוכחי וממשיכה להיזון מן המערכת הקלוקלת שהקימה, זיהתה היטב
את האלטרנטיבה הנוצרת בתוככי הליכוד וקמה להגן על נפשה. היתה כאן מלחמת עולמות,
בין המדינה היהודית הממתינה בפתח, לבין המדינה שמבקשת רק מקום תחת השמש... המדינה
חסרת המשמעות והסיכוי, הנאכפת בארץ הקודש על הרוב היהודי.
ההתמקדות חסרת התקדים
של התקשורת בהתמודדותי, חשפה את עם ישראל לאלטרנטיבה האמונית להנהגת המדינה
– אלטרנטיבה המתפתחת מתוך הליכוד. באתרים מרכזיים כמו ynet ו-walla זכו
הראיונות אתי לתגובות בסדרי גודל מפתיעים כשרובם ככולם חיוביים מאוד. תחושה
חזקה מאוד של פריצה תודעתית לוותה את כל הקמפיין. בחירתי, למרות כל ההסתה נגדי,
לרשימה הארצית של הליכוד, הייתה קפיצת מדרגה משמעותית מאוד ונתנה את האות לציבור
האמוני כולו לחבור אל מגרש ההנהגה הישראלי - לליכוד. במקום ליפול בשישה מנדטים
כפי שהפחיד נתניהו, טיפס הליכוד והתקדם לעבר ה 40 מנדטים.
מלבד ההישג המהותי של
קידום מנהיגות יהודית למדינה, הצלחנו גם להשפיע באופן משמעותי על רשימת הליכוד
כולה. רשימת מועמדי הליכוד לכנסת ה 18 מאופיינת בגוון אידיאולוגי בולט מאוד.
כל חמשת המועמדים הראשונים באים משורות ה"מורדים" בתוכנית הגירוש של שרון. בקרב
מועמדי המחוזות זכו בד"כ המועמדים האידיאולוגיים בהם תמכנו. גם בעשרת המקומות
שמן המקום ה30 ואילך משובצים בעיקר אנשים טובים מאוד כמו בועז העצני, שגיב אסולין,
אהוד יתום ומיכי רצון.
התהליך של חבירת הציבור
האמוני לליכוד וחיזוק האלמנטים הלאומיים האידיאולוגיים בתוכו, תהליך שהתחולל
בליל ה'פריימריס' - כבר החל להוביל במהירות לשינוי מוחלט בסדר היום הישראלי
(שעדיין משועבד לעקרונות אוסלו). מתהליך זה נתניהו חושש כל כך, ובתרגיל ההעברה
שלי למקום ה- 36 הוא הצליח, בשלב זה, לבלום את התהליך בעודו באיבו. אך נתניהו
הוא זמני, ומנהיגות אמונית קום תקום לעם ישראל. בשלב זה הליכוד משלם מחיר
יקר, ובמקום לפתוח פער גדול מול קדימה הקולות שלו מתפזרים לליברמן, לאיחוד הלאומי,
לבית היהודי ואפילו חזרה לקדימה, כאשר מתברר שעדיין יתכן שהעומדת בראשה תקים
את הממשלה הבאה.
איננו יודעים מה יהיו
התוצאות של הבחירות בשבוע הבא ברמה האישית, אבל ברור לכולם ששינוי מהותי
לא יתרחש. לכן קרוב משנדמה, תהיה שוב התמודדות על ראשות מפלגת השלטון של המחנה
הלאומי. כל עוד מאפשר לי זאת בורא עולם – אני אהיה שם, ובע"ה ננצח, נאחד את
המחנה הנאמן כולו ונוביל את הרוב היהודי הגדול להנהגה אמיתית של מדינת ישראל
בדרך ה'.
|
| גראד
על אשקלון |
|
לא קל היה לנו לכתוב את שכתבנו על המלחמה האחרונה. אך כמו במלחמה הקודמת מתברר
שוב, מהר משצפינו, עד כמה צדקנו.
מסירות נפשם של בנינו, המקצועיות שהפגין צה"ל, כל הישגיה החשובים של המלחמה
הופכים במהירות לכישלון צורב. מי שברח מעזה וגירש ממנה את מתיישביה היהודיים,
אינו מסוגל לנצח יותר בשום מלחמה.
משום שעזה הפכה לאבן הבוחן
של החיבור שלנו לארץ ישראל. האמירה שעזה היא חלק מארץ ישראל ועלינו לכובשה וליישבה,
האמירה הזו נמצאת היום מחוץ למרחב השיח הלגיטימי בישראל. ברחנו מעזה, אך עזה
רודפת אחרינו ואומרת לנו: אם לא תשחררו אותי לא תוכלו לחיות פה. לא בשדרות ולא
בתל אביב. מי שיוצא לקרב בעזה בלי להגדיר את מטרת המלחמה – כיבוש עזה ובנייתו
מחדש של גוש קטיף כפול מאה ותוכנית פינוי פיצוי למי שגר שם עתה – אינו יכול
לנצח.
חבל על כל טיפת דם שתישפך קודם שתקום לנו מנהיגות יהודית שתבין זאת.
|
|
|
|
לתקן
עולם במלכות ש-די

|
|

|
| |