בימים האחרונים פנו אלי חברים בשאלה האם כדאי להגיע לכנס "פורום הליכוד הלאומי" שיתקיים במצודה ביום ד' הבא. לכאורה, נראה היה כי מדובר בכנס חשוב שנועד להראות לנתניהו שהוא לא יכול להמשיך במדיניות הקפאת הבניה והורדת המאחזים בדרכו להחרבת ההתיישבות כולה. בדיעבד, התברר לנו, כי מאחורי ארגון הכנס עומדת מועצת יש"ע והתמונה המצטיירת היא, שאגף מועצת יש"ע בליכוד, מוביל שוב את הציבור אל עוד סיבוב חסר תוחלת סביב הגדרות של כפר מימון.

לפני כשבוע, כאשר נשאל חה"כ יריב לוין על ידי המראיין בערוץ 7 האם פייגלין יוזמן לכנס במצודה, מה שירגיז מאוד את נתניהו, ענה חה"כ לוין כי בודאי שפייגלין יהיה חלק מהכנס. הוא הוסיף כי הוא הולך יחד עם פייגלין בגלוי, ואף היו לו מספר שיחות על כך עם נתניהו שאמנם לא אהב את מה שהוא אמר, אבל הבין שזה לא נתון כלל לויכוח.

מארגני הכנס, שחלקם פעלו ערב הבחירות יחד עם נתניהו נגד בחירתו של משה פייגלין בכל דרך אפשרית, פנו אלי בבקשה לעזור בפרסום הכנס והצלחתו. תשובתי הייתה ברורה - "על אף שכפי שהזהרתי אתכם ערב הבחירות, חיזוקו של נתניהו על חשבון פייגלין, יביא לכך שיאבד מנוף הלחץ הכי חזק עליו והוא ילך שמאלה. אני לא אעשה את חשבונות העבר, ואשתף פעולה בתנאי אחד ברור, אתם לא משתתפים בהחרמה של נתניהו כנגד פייגלין. אם פייגלין יוזמן לבוא ולדבר בכנס, אבוא, ואף אעודד את מתפקדי מנהיגות להשתתף. אך, אם אתם רוצים להמשיך עם נתניהו, להשתתף איתו בהחרמת פייגלין ורק להשמיע קולות של מתנגדים, אזי המסר הוא שאתם בכיס של ביבי, "מאבקכם" יוביל רק לתוצאה הפוכה, ואני לא הולך אחריכם לעוד סיבוב בכפר מימון."

המאבק המתחולל היום בתוך תנועת הליכוד הוא המאבק שיכריע את גורל ההתיישבות. מי שנמצא בכיס של ביבי (כפי שהיה בעבר בכיס של שרון) כבר בתחילת הדרך, בודאי לא יוכל להכריע את המאבק. כאשר גדעון יצא למלחמה הוא ויתר על אלפי לוחמים מלקקים, וניצח בעזרת שלש מאות הגיבורים. השר בוגי יעלון, חה"כ יריב לוין , וחה"כ דני דנון הוכיחו כל אחד בדרכו, שהם לא בכיס של נתניהו. מארגני הכנס החליטו להמשיך בדרכם המתפתלת, ולכן, אני לא אהיה שם. את הזמן שתכננתי להשקיע בהצלחת הכנס, אקדיש בכדי לפקוד עוד כמה גיבורים לליכוד. זה יביא לתוצאה הרבה יותר משמעותית.
מיכאל פואה

השבוע חגגה התקשורת על כניסתם של שני שרים לשעבר לכלא בעבירות שחיתות שונות.

השרים הללו הואשמו בלקיחת שוחד וגניבת כסף לכיסם – עבירה חמורה לכל הדעות. אולם בימים אלה ממש,  מתרחשת תחת עיני התקשורת, גנבה חמורה הרבה יותר.  ראש הממשלה מנסה לגנוב  את מפלגת השלטון באמצעות פתיחת שורותיה למתפקדים פיקטיביים שבמקרים רבים אינם יודעים כלל לאיזו מפלגה פוקדים אותם. זו גנבה חמורה בהרבה, משום שכסף אפשר להחזיר. אבל חבלי ארץ שהוסגרו לאויב – כביכול לאחר הליך דמוקרטי תקין, כביכול לאחר אישור במרכז הליכוד החדש שייבחר – כך מתכנן נתניהו -  באמצעות אותם מתפקדים פיקטיביים, את חבלי הארץ הללו כבר לא ניתן יהיה להחזיר.

גם את אמון הציבור בדמוקרטיה הישראלית – לא ניתן יהיה להחזיר.

שלא כמו מנהיגות יהודית – הפוקדת חברים אך ורק באמצעות שכנוע אידיאולוגי, עושים שלוחיו של נתניהו שימוש באמצעי שכנוע אחרים לגמרי. בסופו של דבר התשלום עבור ההתפקדות הזו עולה למשלם המיסים עשרות מונים יותר מכל מה שאותם שרים שסרחו – מסוגלים לגנוב באופן אישי לכיסם. גם המחיר למשטר הישראלי ולאמון הציבור בהנהגתו – כבד וחמור הרבה יותר.

עוד על הנושא בראיון שהתקיים השבוע בתכנית זוג ופרט, של ערוץ הכנסת:

לבכות על החלב לפני שיישפך
אוי כמה שאתם – התקשורת – אהבתם לחגוג על השחיתות בליכוד. לא שמפלגות אחרות היו זכות וטהורות, אבל על הליכוד אהבתם לחגוג. מפקדי הארגזים, מרכז הליכוד, הג'ובים, כל אלה זכו אצלכם לטיפול צמוד צמוד. ואז – בזכות מנהיגות יהודית, קיבל הליכוד את ההחלטה לפיה רק מי שחבר בתנועה 16 חודשים, יכול לבוא ולהצביע בבחירות הפנימיות. למה 16 חודשים? כדי שהמצטרף החדש ישלם פעמיים מכיסו שלו, את דמי החבר השנתיים. כי הרי שרון ובנו הצליחו לנפח בתוך זמן קצר את רשימת חברי התנועה מכמאה אלף חברים, לסדר גודל של שלוש מאות אלף. חמולות שלמות בשכונת ג'ואריש הפכו פתאום ליכודניקים מבטן ומלידה. ערביי לוד התרפקו לפתע על ההדר הז'בוטינסקאי. עובדי חברות ממשלתיות מצאו עצמם לפתע חברי ליכוד ללא ידיעתם, או חמור מכך – נגד רצונם. ראשי החמולות והוועדים לא עשו זאת מתוך אידיאולוגיה. זה היה כדאי להם. מאוד כדאי. בסופו של דבר הוגש החשבון לאזרח הקטן. גם המצטרפים החדשים, לא באמת שילמו את דמי החבר מכיסם. בסופו של דבר מי שמימן את כל הפארסה הזו היה משלם המיסים, ומי שנפגע מכך יותר מכל היה אמון הציבור במשטר הישראלי. שהרי הליכוד הוא מפלגת השלטון הגדולה והיציבה בישראל. אם ניתן לבצע מניפולציה שכזו על מבנה מפלגת השלטון הישראלית, הרי שלכל הדמוקרטיה שלנו אין יותר משמעות. ובכן באה מנהיגות יהודית וניקתה את הליכוד מן הזיהום שהטילה בו משפחת שרון. המפלגה חזרה לייצג באמת את המחנה הלאומי ושרון, שהבין כי איבד את בסיס כוחו – עזב והקים את קדימה.

ובכן התקשורת ידעה היטב לבכות על החלב שנשפך בליכוד. היום כשלכל ידוע שהחלב עומד שוב להישפך, שנתניהו עושה הכל כדי לבטל את תקופת הצינון ולהחזיר את מפקדי הארגזים – האם מישהו שומע על כך בתקשורת?

כלבי השמירה של הדמוקרטיה, אינם עוסקים בשמירה, מסתבר שלבכות על החלב לאחר שנשפך מביא יותר "רייטינג" מאשר לשמור עליו בעודו בכד.

מנהל תקין וארץ ישראל
בשלל ראיונות חזרו ראשי הליכוד - נתניהו לבנת ואחרים -  והתגאו במנהל התקין שחזר לקנן במפלגתם. "אין אצלנו יותר מפקדי ארגזים" הבהיר נתניהו וכל חברי הכנסת החרו החזיקו אחריו בשלל ראיונות תקשורתיים. אמנם היו תופעות קשות, אך אנו הפקנו את הלקחים, ניקינו את האורוות והיום אנו המפלגה המתוקנת והנקייה בישראל. אבל כל כללי המנהל התקין עליהם התגאה נתניהו אינם מחזיקים מים מול הצורך להתמודד מול פייגלין.

איכשהו - הרצון למסור את ארץ ישראל תמיד גורר את הנהגת הליכוד אל מחוזות השחיתות. נתניהו יודע שאם הליכוד אכן ייצג את רצון בוחריו, לא תתאפשר לו אותה בגידה מתוכננת בחבלי המולדת ובציבור שבחר ליכוד כדי לשמור עליהם. לכן צריך לנפח את ספר הבוחרים במתפקדים חסרי זהות אידיאולוגית שיצביעו על פי אינטרסים זרים לחלוטין ולדלל את הגרעין האידיאולוגי בתנועה.

שובו של האתרוג (או "הכל בגלל פייגלין")
ניתן להראות כיצד שבמקרים רבים, נורמות השלטון הפסולות שהשתרשו במערכת הפוליטית, מקורן במאבקו של נתניהו בפייגלין.

כשהאופוזיציה החרימה את דיוני הכנסת בשל שינוי חוקי משילות בתוך אותה קדנציה – כלומר, כשהליכוד החליט לנצל את כוחו ולשנות את כללי המשחק הפרלמנטרים כך שיחולו עוד על הכנסת הנוכחית – יצא יו"ר הכנסת רובי ריבלין להגנת האופוזיציה ובצדק רב. שום ילד לא ימשיך לשחק במשחק כשהצד המוביל נוטל לעצמו את הזכות לשנות את כלליו במהלכו. התקשורת יצאה נגד נתניהו ושיטותיו – אך שכחה כמובן לציין שהסכר נפרץ כבר בשלבים המקדימים לבחירות לכנסת – כלומר בפריימריס הפנימיים לליכוד. שם – כשמדובר היה בצורך "לדפוק את פייגלין" – לא מצאה התקשורת לא מצאה לנכון להתערב יתר על המידה בתהליכים הפנימיים בליכוד. למותר לציין שגם מערכת המשפט לא עשתה מזה עניין...

וכך – זיהום השחיתות שמתחיל במתן לגיטימציה להתנהלות מושחתת מול האויב האידיאולוגי המשותף, מתפשט במהירות והופך את המערכת כולה לחסרת תוחלת.

אז מה יהיה עכשיו – מפקדי ארגזים?
כלל לא בטוח.

יש רבים בליכוד המתנגדים לחזרת השחיתות, אנו מקוים שהכוחות הללו ידעו להתאחד ולמנוע את רוע הגזירה. מובן שעל התקשורת ומערכת המשפט הישראלית לא ניתן לסמוך כי יאירו את אותה אפלה שבה מתפתחת השחיתות החדשה.

נותרה בידנו רק אפשרות אחת, בדוקה, למנוע את רוע הגזירה ולהציל את חבלי המולדת שהשחיתות החדשה אמורה לאפשר את הסגרתם לאויב!

להתפקד לליכוד עכשיו!
זרם המתפקדים, ההולך וגובר לאחרונה, ישכנע טוב יותר מכל אמצעי התקשורת, כי פתיחת האפשרות למתפקדים חדשים להצביע באופן מידי – תשחק לטובת אנשי מנהיגות יהודית. או אז ברור שנתניהו יחזור בו מכוונתו לשנות שוב את הכללים תוך כדי המשחק.

רוצה לעצור את הבולדוזרים מלעלות על בית אל ועופרה?

התפקד לליכוד, ופקוד עכשיו את בני משפחתך, ילדים שעברו את גיל שמונה עשרה, חברים וקרובים.

הרמת כוסית וברכות לשנה החדשה עם משה פייגלין

יוזמה בנושא קרקעות

משה פייגלין בפייסבוק!
 

כבכל שבוע ביום ראשון, גם השבוע התפרסם מאמרו של משה פייגלין, "לקראת עסקת שליט: פופוליזם זול של מנהיגות חסרת אחריות", בNRG. חברי מנהיגות מוזמנים להיכנס ולהגיב.

כמו חצבים – משה פייגלין

מנהיגות יהודית