|
חברים יקרים – ה'
עמכם!
ג וַיִּקְרָא
אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ אֲשֶׁר-יָלְדָה-לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק.
צחוק הוא דבר מאוד רציני. הומור בריא הוא מנגנון המאזן את החיים ומעמיד הכל
בפרופורציות נכונות. ההומור המשובח ביותר הוא ההתבדחות על חשבון עצמך. הרי איך
אפשר להתייחס אל עצמך ברצינות נוכח בורא עולם?
לכן הקומיקאים הטובים באמת – תמיד היו יהודים, וכמה שלא תחפש באומות לא תמצא
משהו כמו ג'קי מייסון או הגשש החיוור.
אנשים הדבקים באמת ונלחמים עבורה, אינם אנשים קיצוניים. הקיצוניים והמסוכנים
הם אלו החסרים חוש הומור.
כאלה הם העמים הרצחניים שטבחו ביהודים לאורך הדורות. ככל שעולה מידת הרצחנות
כך פוחתת יכולתו של עם לצחוק. גרמנים לא צוחקים – אא"כ שמו למישהו רגל...
ככל שהתרחקה ישראל מיהדותה,
כך הפך ההומור הישראלי וולגרי ואלים – ע"ע החמישייה הקאמרית.
ו וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱ-לֹהִים כָּל-הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק-לִי.
יש צחוק טוב ויש צחוק רע. יש צחוק
שמדגיש את חולשתו וקטנותו של האדם נוכח הבריאה ומכניס לפרופורציה נכונה את האדם
מול בוראו – זהו צחוק טוב.
ויש צחוק הפוך, שנועד להעצים את
הצוחק ולמזער את שאר הבריאה. זהו צחוקו של המתכבד בקלון חברו עליו אומר הא-לוהים
בכבודו ובעצמו – אני והוא איננו יכולים לדור באותו עולם. כלומר אין פה מקום לשנינו.
ויש עוד סוגים מסוכנים של צחוק:
ט וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר
הַמִּצְרִית אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק.
סוג הצחוק של בן האמה הזה - צחוק של רציחה, צחוק של גילוי עריות, צחוק
של עבודה זרה - שכנע סופית את שרה כי יש לגרשו.
והא-לוהים עמה.
י וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת-בְּנָהּ כִּי
לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק.
סיפרה לי פעם אישה יוצאת לוב – את הסיפור הבא:
"בהיותי ילדה קטנה, השאירה אותי אמא לשמור על סבתי החולה ששכבה על ערש
דווי
בבית החולים. לידה שכבה זקנה ערבייה.
שתי הזקנות התיידדו ומספר שבועות פטפטו בערבית ואני הקשבתי
לשיחתן.
יום אחד שאלה הזקנה הערבייה את סבתי:
"למה באת לכאן? למה עזבת את לוב?"
"כי זו הארץ שלי!" – ענתה הסבתא
"למה שלך?" שאלה הערבייה
"כי קיבלתי אותה בירושה מאבא" – ענתה הסבתא.
"מי זה אבא שלך?" שאלה הערבייה בתמיהה.
"אברהם!" -
ענתה הסבתא החולה בהחלטיות.
חשבה הזקנה הערבייה לרגע ואמרה –
"אבל הוא גם האבא שלי!"'
"נכון" – ענתה הסבתא הגוססת והמשיכה ברצינות תהומית - "הוא גם אבא שלך, אבל
אני הבת של הגבירה, הבת של בעלת הבית,
את - רק הבת של המשרתת..."
כמה מצחיק ככה אמיתי – וזה כל הסיפור...
שבת שלום,
משה פייגלין
| הפסטיבל |
|
הפסטיבל היה
עצוב השנה. שום אש שנאה משמעותית לא נראתה ברחובות. את מה שלא עשו אין ספור
מאמרים, התנצלויות, הכאות על חטא והסברים, עשתה המציאות. כי כמה כבר אפשר להאשים
את כל מי שאינו נעמד דום לאוסלו – ברצח רבין. וגם אם זה נכון – וכל הדתיים רצחו
את רבין... זה כבר די משעמם כל הפסטיבל השנתי הזה. והאמת היא שעמוק בבטן
- עם רבין או בלי רבין – כולם כבר התפקחו מהתהליך השמאלני וכמה שלא ניסו שם
להניע את הפסטיבל השנתי, השנה זה כבר לא ממש תפס.
התקווה
ואז בא הגילוי המדהים. מצאנו
מתנחל שהרג שני פלסטינים. זיק של תקווה נדלק בעיני סוכני השנאה. א-לוהים איתנו.
כשנדמה היה שאין סיכוי להדליק שוב את האש, בא "המחבל היהודי" ונתן לנו בדיוק
את מה שהיינו צריכים.
הייאוש
אבל אפילו ה"מחתרת" החדשה לא
סיפקה את הגפרור שיצית לבבות... אין תקווה בציבור הישראלי, נורא ואיום, פשוט
נמאס לו לשנוא... וחוץ מזה, גילויו של רוצח מש' אושרנקו מזעזע הרבה יותר מכל
הפמפומים חסרי התוחלת של אריאנה מלמד, יאיר לפיד ועוד כמה שכירי עט מעוררי פיהוק.
כמו מחבל
ובכל זאת, שביב של תקווה בכל
זאת נראה במחוזותינו. תקווה לחשוד היהודי.
"אנו נתייחס לרוצח היהודי כמו
שאנו מתייחסים לכל מחבל" – אמר המפכ"ל במסיבת עיתונאים שמיהר גם הוא לכנס, עם
תום המסיבה שכינס ראש צוות החקירה...
טייטל יקבל יחס שמקבל מחבל ערבי?
ח"כ ג'ומאס ובכירי שמאל נוספים יעלו אליו לרגל לפגישה שבועית קבועה כדי לקבע
את מעמדו המנהיגותי?לימודים אקדמיים חינם, כולל התשובות לבחינות?
4000 ₪ לחודש מהחמאס – בתיאום עם השב"ס?
מענק חודשי נדיב למשפחה?
ביקורים שבועיים סדירים?
טלוויזיה בכבלים?
בישולי גורמה בנוסף למזון הכלא?
שחרור מהיר במסגרת מחוות עונתיות?
שחרור מהיר במסגרת חטיפות מיקוח של ערבים?
יחס של מחבל ערבי!? חסד יעשה
עורך דינו של טייטל עם מרשו, אם ימהר לקבל את ההתחייבות הזו עכשיו – ובכתב!
|
| 200
מ"מ |
|
מאתיים מילימטר
גשם ירדו ביומיים – דיווחו הכתבים בהתרגשות. בארץ ישראל כולם מתרגשים לקראת
הגשם. בתת המודע מרגיש הישראלי נזוף כשהשמים מפנים לו עורף. ואכן – כמעט רבע
מהממוצע השנתי ירד בחלק מהאזורים בתוך ימים ספורים.
200 מ"מ על גג של 100 מ"ר נותנים
20 קו"ב מים. משהו כמו צריכה חודשית של משפחה ישראלית קטנה – בלי גינה.
וכל חשוון וכל החורף עוד לפנינו.
אמנם רוב הגגות בישראל
משותפים, ובכל זאת נראה, כי אם נשכיל לאגום את השפע הניתך ממעל, ואם
בנוסף לכך, נדע להזרים את המים
האפורים – כביסה ורחיצה – אל השקיית הגינות, נראה כי רוב בעיית הצריכה האישית
(לא החקלאית והתעשייתית) בישראל, תבוא על פתרונה. אבינו שבשמים נותן לנו מספיק
מים. אנו פשוט מתעצלים לאחסן אותם.
פעם ידעו לעשות זאת. "חזרנו
אל בורות המים" שוררה נעמי שמר עם שחרור ירושלים.
אם אפשר לחפור קומת חניה כי
אין מקומות בכביש, מדוע אי אפשר לחפור קומת אגירה למים בכל בנין חדש?
|
| הודעות |
|
בית פתוח
עם משה פייגלין, מיכאל פואה ושמואל סקט בשבת "חיי שרה" בחברון
משה פייגלין בפייסבוק!
|
| מאמרים |
|
כבכל שבוע ביום
ראשון, גם השבוע התפרסם מאמרו של משה פייגלין, "בין אנרכיה למצפוניות",
בNRG. חברי מנהיגות מוזמנים
להיכנס ולהגיב.
מי השועל? - משה פייגלין
|
|
מנהיגות יהודית
לתקן עולם
במלכות ש-די
|
|
|
|
