הקהילה היהודית

במהלך מלחמת לבנון השניה נחשפה כוחה של הקהילה היהודית. היא המנצחת הגדולה במלחמה האחרונה. היא לא מתבלטת ולא מכריזה על ניצחונה, כי אין צורך בכך. ניצחונה כל כך ברור, כל כך חד משמעי ומוחלט, עד שהפך חלק טבעי מחיינו ואיננו חשים בו. כולם כשלו חוץ ממנה - הממשלה, הצבא, התקשורת, בעצם, כשלה המדינה. ומי בלי שום רעש וצילצולים הצליח ובגדול? הקהילה.
מוסד הקהילה הינו עתיק ימים והוא ששמר על עם ישראל במהלך הדורות עד לשבירת חומות הגיטו והחשיפה לרוחות חיצוניות.

מה המיוחד במוסד זה לעומת ההזדקקות לשירותי המדינה?

בקהילה היהודית אין ילד שאינו יודע קרוא וכתוב; צרת היחיד היא צרת הרבים; אין ילדים רעבים כשמנגד נזרק מזון לאשפתות; יש מנהיגות פנימית חזקה, אינך בודד ותלוש מול המדינה הריכוזית שעבורה אינך אלא מספר תעודת הזהות שלך.
יהודי לא משתכר, לא מכה את אשתו, ולא בוגד בה - לא רק בגלל אמונתו, אלא גם, ואולי בעיקר, משום שהוא חי בקהילה שעשויה לנדותו בשל התנהגות שכזו.

למה אתה בעד בחירות אזוריות?

שיטת הבחירות האזוריות מייצרת ומעודדת את הקהילה. הקהילה בוחרת לא רק את נציגיה לפרלמנט, היא גם בוחרת את ראש המשטרה המקומית. הקהילה היא זו שצריכה לקבל נתח מרכזי מכספי המסים ולהחליט בעצמה לאן להפנותם - כמה לחינוך וכמה לבריאות.

אין זה עניינה של המדינה להחליט מה ילמד בני בבית הספר. האחריות על חינוך ילדיי מוטלת אך ורק על כתפיי, והמכשיר שבאמצעותו אני יכול לפעול ולהשפיע הוא הקהילה. רק השכנים יודעים מי באמת נזקק. הזקנה שניתקו לה את החשמל לא תרוץ בין המשרדים. אם לא יתמזל מזלה לחיות בקרב קהילה של ממש, היא פשוט תמות בחושך. תרופה מצילת חיים אינה בעיה של המדינה, זו בעיה של הקהילה, ורק היא יכולה באמת לפתור אותה, כפי שבפועל קורה.

ולמה אחראית המדינה?

המדינה אחראית לשני דברים בלבד שהקהילה אינה יכולה לספק ובלעדיהם אין למדינה זכות קיום: ביטחון ומשפט. מכל שאר התחומים ראוי שהמדינה תמשוך אט אט את ידיה ותעבירם לקהילות.