זהות יהודית

מדינת ישראל קמה מתוך סתירה פנימית גדולה. מצד אחד מדובר במדינה יהודית, ואך טבעי הוא שהערכים המכוננים עליהם תישען ואותם תבקש להנחיל יהיו ערכים יהודיים. אך מצד שני, מדינת ישראל מבקשת לברוח מן הזהות היהודית. הדחף העמוק של הציונות הוא הרצון להיות "נורמלים".עקרונית, יכולנו להקים את מדינתנו גם באוגנדה. כל שאנו מבקשים הוא למצוא לנו "מקום תחת השמש". בעניין זה אין מחלוקת בין ימין ושמאל. היטיב לבטא זאת בנימין נתניהו בשמו המקורי של ספרו (בגרסה האנגלית) "מקום בין האומות". כל שאנו מבקשים הוא להתקבל למשפחת האומות, להיות כמו כולם.

אז מה רע בלהיות כמו כולם?

כיוון שמדינה "נורמלית" אינה יכולה לשאת את שם היהדות ברמה, אנו משעינים את כל הצדקת קיומנו על הזכות להגנה עצמית. כך הפך יד-ושם למן בית מקדש ישראלי מודרני. כל אח"מ המגיע ארצה חייב לעשות סיבוב במוזיאון, אחריו הוא כבר לא שואל שאלות קשות.

מי שקיים בכדי להתקיים, מי שאינו מסוגל להציב לעצמו ייעוד מלבד עצם השרידות, מי שאין לו איזה "למה" למענו יחיה – אינו מצליח להתמודד עם ה"איך". לכן אנחנו, הרבים, החזקים, וחסרי המטרה - הפסדנו את המלחמה למי שהם בדיוק ההפך מאיתנו.